חכמים היזהרו בפירושכם!!! מאמר מאת ד"ר ארנון רולניק

נכתב בעזרתו של ניר עובדיה, פסיכולוג חינוכי, המרכז את פעילויות המחקר והפתוח של מכון
שי"ח.
אנו מניחים כי .EDA אנשי מקצוע בתחום הביופידבק מסוקרנים בכל פעם מחדש כאשר נגלה לפניהם גרף ה
דפוס הפעילות והתגובה במדד זה ילמד אותנו משהו על האדם. כבר בשלב החיבור הראשוני לסנסור או
בשלב בניית הפרופיל הפסיכו פיזיולוגי של המטופל אנו נוטים לנסות ולקשר בין הגרף לאחד מארבעה
"טיפוסים", במילים אחרות אנו מבקשים ללמוד מתגובותיו הפיזיולוגיות של המטופל על חלקים באישיותו.
בבואנו לעשות זאת אנו מתייחסים לשני מימדים עיקריים: ממד התגובתיות וממד ההסתגלות.
ממד התגובתיות בוחן למעשה עד כמה המטופל מגיב בעוררות לגירוי, ומבוטא בעליית הגרף בהשוואה לקו
הבסיס ההתחלתי. הממד השני הוא ממד ההסתגלות, ממד זה בוחן למעשה כמה זמן עובר עד שהתגובה
הפיזיולוגית חוזרת לרמת הבסיס שלה. שני הממדים יוצרים יחדיו ארבעה "טיפוסים" שונים המגיבים באופן
לרעש , או כאשר מדובר startle שונה לאותו הגירוי, אם וכאשר מדובר בגירוי פיזי כגון: כווץ שריר או תגובת
בגירוי פסיכולוגי כגון: שאלה מביכה או מבחן מתמטי.
בטבלה שלפניכם )טבלה 1( תיאור של ארבעה " טיפוסים " על פי שני הממדים: תגובתיות והסתגלות.
טבלה 1


כפי שניתן לראות בטבלה 1, התגובות השונות בשני הממדים יוצרות את ארבעת ה " טיפוסים":
טיפוס א – תגובה נמוכה והסתגלות נמוכה, טיפוס ב – תגובה נמוכה והסתגלות גבוהה.
טיפוס ג – תגובה גבוהה והסתגלות נמוכה, טיפוס ד – תגובה גבוהה והסתגלות גבוהה.
בקורסי הביופידבק אנו דנים במשמעויות של הטיפוסים השונים, וכמובן ברור לנו כיצד דפוס ג הוא זה היוצר
את ההפרעות הפסיכופיזיולוגיות השונות

כל מה שנאמר עד כה ידוע לרובכם. הפוקוס העיקרי של מאמר קצר זה מתחיל מנקודה זו:
כעת אבקשכם להתנסות בתרגיל קצר. הנה לפניכם שני גרפים שנלקחו כדוגמה משני מטופלים )*(. הגרפים
מבטאים את תגובתם הפיזית של המטופלים לכיווץ כף היד שאינה מחוברת לסנסור. להזכירכם מניפולציה זו
הינה בסיסית ומשמשת חלק מבנית הפרופיל הפסיכופיזיולוגי של המטופל. אנא מכם הסתכלו בגרפים וחוו
את דעתכם מה הייתם אומרים על המטופלים שלפניכם, איזה טיפוסים הם לדעתכם ?
)מטופל א – גרף עליון, מטופל ב – גרף תחתון(.


של החברה הישראלית מיינדלייף. ProRelax )*( הגרפים מוצגים מתוך תוכנת הביופידבק
אז בוודאי שמתם לב כי נבדק ב' מציג תגובתיות גבוהה והסתגלות גבוהה ביחס לנבדק א' שמציג תגובתיות
נמוכה והסתגלות נמוכה. מכאן נאמר כי נבדקים אלו הם בעלי דפוסי תגובה והסתגלות שונים מאד אחד
מהשני.
אז בוודאי שלא !!!!!!!!!
מטפלים חכמים נזהרים בפרוש הממצאים הפיזיולוגים.

שימו לב … קנה המידה של הגרפים שונה.
של חברת מיינדלייף ישנו הבדל בסיסי בהצגת המידע בזמן ריצה ובין הצגת המידע ProRelax – בתוכנת ה
אח"כ. ברירות המחדל המקובלות בזמן הריצה הנן דקה תצוגה על ציר הזמן ו- 800 נקודות שינוי על ציר
של 400 נקודות מעל ומתחת לאמצע(. יתרה מזאת, בזמן הריצה מתאימה Setting( . האנכי EDA – יחידות ה
התוכנה את מסך המחשב כך שכל המידע הנאסף יכנס אל תוך חלון התצוגה. המשתמש יכול בכל שלב
מכוון להראות את כל View- לשנות את תחומי התצוגה בזמן הריצה עפ"י הנדרש בפועל. מנגנון התצוגה ב
הגרף שנדגם בחלון אחד. על כן נקבע ציר הזמן למספר הדקות בפועל והציר האנכי פורש את מרווח
הנקודות על פי הנקודה הנמוכה והגבוהה ביותר שנמדדה.
בכל פעם שאנו מקטינים או מגדילים חלון בתוכנה או כאשר אנו עוברים מעבודה עם הגרף בזמן ריצה אל
אנו למעשה משנים את קנה המידה ועשויים עקב כך לטעות בפרוש View תצוגה של הגרף בחלון ה
הממצאים.
לפיכך, בכל פעם שאנו באים להסיק מסקנות מתוך גרף יש לוודא תחילה את קנה המידה של הגרף.
השיטה בה מוצג הגרף כולו לאורך כל הפגישה ובקנה מידה משתנה )בהשוואה לזמן הריצה( מספקת תמונת
על טובה אך לפעמים )ובמיוחד במצבים של שינויים פתאומיים וזמניים( או דגימה שהשונות בה הייתה נמוכה
במיוחד )כמו הדוגמה השנייה למעלה ( יש סכנת פירוש מוטעה או חסר של התוצאות. בכדי לטפל בתצוגה
, Options ולהעבירה למצב שמתאים למציאות שהייתה יש לטפל בתיחומי התצוגה. לחיצה בתוכנה על
תוביל אותנו לחלון קטן ובו מוצג טווח הנתונים מעל ומתחת לרמה הבסיסית של התחלת העבודה. ,setting
לדוגמה: בתרגיל שזה עתה ביצעתם הגרף של נבדק א מייצג טווח של 600 נקודות מעל ומתחת לרמת
הבסיס ההתחלתית. בעוד שהגרף של נבדק ב מייצג טווח של 200 נקודות מעל ומתחת לרמת הבסיס
ההתחלתית. כמו כן נראה שם את מספר הדקות המוצגות לאורך הציר האופקי. אם נשנה את הערכים הנ"ל
לערכים בהם בוצעה הדגימה בפועל, )בדרך כלל בקנה מידה של 400 נקודות, ודקה לכל מסך( – נוכל
האנכי ( Scroll – לקבל את תצוגת הגרף באופן שהוא הוצג בפועל. קרוב לודאי שנצטרך להשתמש במקשי ה
והאופקי( בכדי לנוע לאורך הגרף.

לסיכום, במדידת ותצוגת מויכות חשמלית של העור, חשוב מאוד לראות את הנתונים תמיד בקנה מידה
אחיד בו אתם רגילים לעבוד. ובמידת האפשר גם באותו ציר זמן שבו בוצעה המדידה.

כמטפלים בביופידבק אנו מודדים פעילות פיזיולוגית ועוסקים בפירוש הממצאים הפיזיולוגים וקישורם למדדים
פסיכולוגיים. שגיאה בקריאת הנתונים עשויה לשבש את הפרוש ולהטעות אותנו. לכן המסקנה היא כי יש
לשוב ולוודא את אמיתות הנתונים ולחפש עדויות מתכנסות וכמובן לא למהר ולהסיק מסקנות!!!.

סגור לתגובות.