מאמר חדש באתר: הפסיכופיזיולוגיה של זרימת הדם והטמפרטורה של איברי הגוף

הפסיכופיזיולוגיה של זרימת הדם והטמפרטורה של איברי הגוף

נכתב ע"י: דרור גרוניך ואסף גיטלר

לכולם ידוע שמדידת טמפרטורה מתחת ללשון היא מדד טוב לבריאות גופנית. בסקירה זו, נרחיב על
משמעות מדידת הטמפרטורה באיברים שונים של הגוף ובפרט על גבי העור, נציג טכניקות מדידה ותרגול
שליטה בטמפ' כפות הידיים ומשמעותן הפסיכולוגית, נציג עדויות מחקריות על יעילותן במגוון מצבי חולי
ונציין נושאים טכניים הקשורים לאופן המדידה. ככלל, ננסה להתחקות אחרי הדינמיקה המופלאה הבאה:
טמפרטורת העור יכולה ללמד אותנו רבות על מצבים מנטליים משום שהיא מושפעת ממצבים אלה,
בנוסף, הלימוד וההיכרות עם טמפרטורת העור והשפעה עליה, היא גם דרך לוויסות ושינוי המצב
המנטלי. אנו מזמינים את הקוראים ובעיקר מטפלים מדיסציפלינות שונות, להבחין בשילוב המיוחד שיש
בהתערבות זו בהיותה רבת תועלת מחד ומשתמשת במשאבי הגוף והנפש האישיים שלנו ללא כל גורם
פולשני מאידך.

לקריאת המאמר המלא:

הפסיכופיזיולוגיה של זרימת הדם והטמפרטורה של איברי הגוף

השימוש במדידת הפעילות החשמלית של כפות הידיים במהלך פסיכותראפיה

"חשמל זורם בכפות ידיך…." – יורם טהרלב
השימוש במדידת הפעילות החשמלית של כפות הידיים במהלך פסיכותראפיה
מאמר חדש מאת מוטי עמירם ואסף גיטלר חשמל זורם בכפות ידיך-פסיכופיזיולוגיה-פסיכותראפיה

תגיד, יש לך דיספונזיה?

תגיד, יש לך דיספונזיה?

 

עקרון פסיכופיזיולוגי ברפואה משלימה ואינטגרטיבית

ד"ר דורית גמוס, אסף גיטלר, אלי לנדאו, אורי בר זאב

דיספונזיה (Dysponesis) הוא מונח שהוגדר לראשונה על ידי Whatmore & Kochi  שני רופאים מהעיר סיאטל בארה"ב, במאמרם: Dysponesis: a neurophysiologic factor in functional disorders, אשר פורסם בעתון Behavioral Science   בשנת 1968 (1).

 Dysponesis( מיוונית, Dys = רע, פגום, או לא נכון; Ponesis = מאמץ, עבודה או עמל)

תופעה  זו מגדירה קיומם של מאמצים שלא במקומם או מאמצים שגויים: בין אם הם גופניים, מחשבתיים או רגשיים.

למרות שהתופעה מתייחסת בדרך כלל למערכת השרירים המשורטטת, המושג כולל כל מאמץ תפקודי, עבודה מיותרת, או הפעלה של מערכות פיזיולוגיות דוגמת לב, כלי דם, נשימה וכו' כעדות לעוררות של המערכת הסימפטטית.

למרבה הצער, פעילות דיספונטית במערכת העצבים האוטונומית או במערכת שרירי השלד הינה סמויה בדרך כלל, ורוב האנשים אינם מודעים במהלך שגרת יומם לכיווץ מיותר של שרירים או הפעלה מוטעית של איברים  בגופם, וכמובן גם לא לתופעות כגון הגברה במדדי לחץ דם, עליה בקצב הנשימה או לשינוי בתפקוד האנדוקריני בזמן שהם עוסקים במשימות שונות.

הפעלה שגויה זו של שרירים או של מערכת עצבים אוטונומית יכולה להתאפיין בהפרעות תפקודיות כגון: כאב ראש, כאבי גב, כאבים גופניים לא מוגדרים, עייפות, נדודי שינה, מצבי חרדה. דיספונזיה מתארת בין השאר שגיאות באיתות נוירפיזיולוגי, במקביל להיעדר פתולוגיה מבנית בנושא. פעמים רבות תופעות אלו מוגדרות על ידי הצוות הרפואי כנגרמות על רקע מצבי עקה\מתח\לחץ.

דוגמא של dysponesis ניתן  להדגים על ידי תרגול חוויתי בדמיון  של  השחלת חוט במחט (2):

תרגיל השחלת המחט

שבו בנוחות. עצמו את העיניים. תארו\דמיינו לעצמכם שאתם משחילים חוט במחט – ממש לדמיין את זה. החזקו את המחט בין אגודל שמאל והאצבע המורה. החזקו את החוט בין האגודל ואצבע מורה של יד ימין שלכם. קרבו את הקצה של החוט לפה שלכם שימו אותו בין השפתיים שלכם כדי ללחלח אותו ולהפוך אותו לחד לפני ההשחלה. כעת, הכניסו את חוט לחור המחט הקטנטן. החוט עבה כמעט כמו עין של המחט. זה לא קל.

בעוד שאתם מתרכזים בהשחלת המחט הדמיונית הזה, צפו, מה קרה?

האם הדקתם את הכתפים? האם כיווצתם את שרירי הזרועות?  או הקשחתם את גבך? הידקתם שינים? עצרתם את הנשימה או בהיתם בחוט ובמחט בלי למצמץ כלל?

רוב האנשים מופתעים שהם הידקו את כתפיהם בזמן השחלת המחט. מודעות להפעלה הגופנית המיותרת למשימה זו  הופיעה רק לאחר הפניית תשומת הלב לדפוסי הפעלת השרירים שלהם.

בעת ביצוע בפועל של תרגיל השחלת המחט, רוב האנשים חווים תופעות כגון שרירי צוואר מתוחים, מתח שריר גבוה בכתף או בגב שהם למעשה מיותרים לביצוע המשימה.

תופעות דיספונטיות כאלו, מתרחשות לעיתים כאשר שרירים נמצאים  מתוחים במשך תקופה ארוכה זמן ללא הפסקות רגיעה או תקופות מנוחה רגעיות.

דרך אגב…מצב דיספונטי כפי שתואר נוטה להתרחש לעתים קרובות כשאנשים משתמשים יותר ויותר בהתקני תקשורת אישית קטנים יותר ויותר… כגון אייפד, אייפוד, סמרטפונים וכו'…

במסגרות רפואת גוף נפש ורפואה משלימה מתקיים חיבור בין מסורות ריפוי ותיקות ועתיקות לבין חזית הטיפול הפסיכופיזיולוגי והטכנולוגי כדי לאפשר אבחון, וכן שיטות טיפול ותרגול מגוונים להגברת המודעות לתפקודי הגוף והנפש, במטרה לאפשר תפקוד מיטבי המותאם לשגרת יומם של המטופלים.

דיספונזיה ושיטת אלכסנדר

שיטת אלכסנדר הינה דרך המשלבת טיפול עם הדרכה לשימוש נכון בעצמי הכולל שילוב של גוף ונפש.

לשיטת אלכסנדר חמישה עקרונות שזוהו לפני כמאה ושלושים שנה על ידי פ.מ. אלכסנדר ונשארו תקפים עד היום. שלושה מעקרונות אלו נוגעים במקור הדיספונזיה והשניים האחרים מציעים דרך ("שיטה") להתגבר עליה.עקרונות השיטה הנם:

  • ·         כוחו של הרגל
  • ·         בלימה ואי עשייה
  • ·         עירנות תחושתית לקוייה
  • ·         הפיקוד הראשוני
  • ·         הנחיית כיוונים

"כוחו של הרגל' משמעותו שאנחנו נולדים בעצם עם הרגלי שימוש נכונים בגופנו, ורק אורח החיים בעולם המתקרא 'תרבותי' – מערבי, תעשייתי וברובו 'סדנטרי' (מבוסס על ישיבה) משבש לנו את הרגלי השימוש בגוף באופן שכל שינוי לצורה נכונה יותר נתפס בעיניינו "כבלתי טיבעי" לנו.

"בלימה ואי עשייה" מתייחס לעקרון הראשון בכך שאם אכן נרצה לשנות הרגל (גרוע) שרכשנו, נצטרך לבלום את התגובה המורגלת שלנו לגירוי החיצוני, על מנת לאפשר לנו לבצע תגובה חדשה ונכונה יותר.

ב"עירנות תחושתית לקוייה" אנו מתכוונים לכך, שבן האדם אינו יכול להיות שופט אובייקטיבי של אופן השימוש בגופו מכיוון שהוא מתייחס למצבו הנוכחי 'כנכון', קרי – אם הוא הולך בנטייה ימינה, תיתפס אצלו הליכה זקופה (אנכית) כנטייה שמאלה.

"פיקוד הראשוני" – אחרי שנים של תצפיות, זיהה אלכסנדר את המפרק ממנו מוכתבת אחיזת יתר השלד והמפרקים שבגופנו, הוא קרא לו "הפיקוד הראשוני" (Primary control) ומיקומו בגופנו הוא בין החוליה הראשונה של עמוד השידרה (אטלס) לאונת העורף (האונה האוקסיפיטלית). אלכסנדר זיהה שמרבית הפונים לעזרתו, נוהגים לכווץ ולנעול את המפרק הזה, תוך שהם מטים את ראשם למטה ולאחור. נקל להבחין בתופעה זן כשמביטים מהצד באדם שמתיישב.

"הנחיית הכיוונים" הינה האמצעי בעזרתו יכול אדם בכוחות עצמו 'לתקוע טריז' בין הגירוי לפעולה (ההחלטה לבצע משהו) לבין התגובה המורגלת והשגוייה שלו, על מנת לגייס את האמצעים החדשים שבהם ישתמש לתגובה החדשה והבריאה יותר לגופו.

הטיפול בשיטת אלכסנדר הינו בעיקרו תהליך של חינוך מחדש של הגוף-נפש של האדם להימנעות מכל אותם דפוסי פעולה שנמנו בתיאור תופעה הדיספונזיה, תוך העלתם למודעות.

התגובה החדשה, נטולת מאמץ, זורמת ונינוחה משפיעה מיידית גם על מצבו הנפשי של אותו אדם, שכן מתח נפשי מוביל לכיווץ השרירים ואילו שיחרור השרירים מוריד בתמורה גם את המתח הנפשי.

שיטת פלדנקרייז

שיטת פלדנקרייז מבוססת על העקרון המקובל ברפואה שפעולות האדם מונחות על ידי מערכת העצבים. לפיכך באם אנו רוצים להתיעל אנו צריכים להיות מסוגלים לשנות את דרך הפעלת הגוף על ידי מערכת העצבים. השיטה מורכבת מאוסף עקרונות ודרכי פעולה להשגת שינויים אלו. בין השינויים העקריים אותה מבקשת השיטה הוא יצירת חלופות לתבניות הכוללות מאמצים שלא במקומם והכחדת מאמצים אלו.

שתי גישות עיקריות ללמוד השינוי:

ATM- מודעות דרך תנועה, אשר מתבצעת בשעורים קבוצתיים בהם לומדים לבצע תנועה בהקשר אחר, בצורה מוכוונת ומודרכת, תוך הפנית קשב לתנועה. כך אנו לומדים לזהות מאמצים מיותרים ולהרחיב את המודעות הגופנית שלנו.

FI-אינטגרציה פונקיונלית, מתבצעת בשעורים פרטניים, בהם נעזרים במגע כאשר המטפלים תומכים ,רומזים ולוקחים על עצמם לעשות את התנועות בשביל המטופל שתוך כדי כך מפנים את אופן ביצוע תנועה ללא מאמצים מיותרים,  דבר המאפשר שינוי מהיר ומידי של תבניות תנועה ואיכותם.

משוב ביולוגי

משוב ביולוגי הוא תחום טיפול פסיכולוגי העושה שימוש במכשור אלקטרוני כדי לאפשר למטופל לזהות את התהליכים הפסיכופיזיולוגיים בגופו, לווסת אותם ולנהל אותם. בתהליך המשוב הביולוגי נמדדים מגוון מדדים גופניים כגון פעילות חשמלית או תנועתית של השרירים, טמפרטורה של העור ואיברי גוף אחרים, פעילות חשמלית של העור, דפוסי נשימה, פעילות חשמלית של הלב, דפוסי השתנות של קצב הלב, נתוני לחץ דם, פעילות חשמלית של המוח, זרימת דם מוחית, ועוד. תוצאות המדידות מוצגות באמצעים קוליים, ויזואליים או תחושתיים. באמצעות הליך למידה מודע ולא-מודע הן מאפשרות שינוי התנהגותי על פי צורכי המטופל (3).

השינויים המושגים יכולים להתבצע בהמשך גם ללא התמיכה של המכשור ואיש המקצוע, וזאת מתוך מודעות חדשה ומוגברת ומתוך הפנמה והפעלה של מיומנויות הוויסות והיכולות החדשות שנלמדו בתהליך.

באמצעות תהליכי המשוב והלמידה נפתח בעבור האדם ערוץ חדש של תקשורת עם פעילות גופו. על ידי מודעות לפעילות הגוף, בייחוד למאפייני פעילות שלרוב הינם נסתרים מן המודעות, ניתן להפוך את התפקוד הכולל ליעיל יותר.

לצפייה נוספת בוידאו של 2דק'

https://www.youtube.com/watch?v=4wD2NM_v5G0

לקריאה והרחבה נוספת

  1. Whatmore GB, Kochi DR. Dysponesis: a neurophysiologic factor in functional disorders.  Behav Sci 1968; 13(2):102-24.

  1. Peper, E., Booiman, A., Tallard, M., & Takebayashi, N.. Surface electromyographic biofeedback to optimize performance in daily life: Improving physical fitness and health at the worksite. Japanese Journal of Biofeedback Research 2010; 37(1): 19-28.

  1. Gilbert, C., & Moss, D. (2003). Basic tools: Biofeedback and biological monitoring. In D. Moss, A. McGrady, T. Davies, & I Wickramaskera (Eds.), Handbook of mind-body medicine in primary care: Behavioral and physiological tools (pp. 109-122). Thousand Oaks, CA: Sage.

פסיכופיזיולוגיה יישומית ומשוב ביולוגי: קצת היסטוריה וכמה עקרונות בסיס

מאת אסף גיטלר ודרור גרוניך, מדריכי ביופידבק וחברי הנהלת האגודה, מטפלים בביופידבק במרפאה של ארנון רולניק ברמת גן. אסף הוא פסיכולוג, חבר מומחה באגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי וחבר וועדת ההסמכה באגודה. דרור מנהל מתחים וראש וועדת אתר האינטרנט של האגודה.

המאמר פורסם באתר "פסיכולוגיה עברית" בתאריך 4 בספטמבר 2014

דירוג יעילות לטיפולים מבוססי ביופידבק – בתרגומה של גלית זיברט

דירוג יעילות לטיפולים מבוססי ביופידבק – בתרגומה של גלית זיברט

מאמר מתורגם המובא מתוך אתר האגודה האמריקאית לפסיכופיזיולוגיה יישומית aapb
מתרגמת: גלית זיברט Stress Manager. M.Ed.  ייעוץ אישי וניהולי, שילוב אמנויות בחינוך
טלפון: 09-7482446 נייד:  054-4261610 אימיילgalitzybert@gmail.com
תאריך תרגום: 7-אפריל- 2013
 קישור  למאמר המקורי:  http://www.aapb.org/i4a/pages/index.cfm?pageID=3440